רומנו ואח' נ' מירס תקשורת בע"מ

פסק דין

1. התובע תבע מהנתבעת, חב' מירס תקשורת בע"מ (להלן: מירס) 9,800 ₪ בגין הפרה, לטענתו, על ידי מירס של ההסכם בין הצדדים ונזקים אשר לטענתו נגרמו לו בעקבות ההפרה.

2.התובע התקשר עם מירס ביום 25.9.08, תוך ניוד אליה של שני קווים מחב' סלקום.

התובע טוען כי נציגה של מירס הבטיח לו תנאי התקשרות, שנרשמו בכתב ידו של הנציג על דף שצורף לכתב התביעה (דף זה אינו חתום, והכתוב בו ניתן להבנה רק בחלקו).

כאשר התובע חתם על הסכמי ההתקשרות עם מירס, הוא חתם, בין היתר, על הזמנה של חבילת דמי שימוש בשם NSOHO (ההזמנה, חתומה בידי התובע, צורפה לכתב ההגנה).

3.אחת מטענותיו של התובע היא כי נציג מירס הבטיח לו חבילת דמי שימוש בשם VIP שעלותה נמוכה ב- 50% מהעלות של חבילת ה- NSOHO. התובע טוען כי הנתבעת נהגה כלפיו במרמה, כשהחתימה אותו על חבילת דמי השימוש NSOHO, חלף חבילת VIP אשר הנציג רשם על גבי הפתק שכתב לתובע.

משהסתבר כי על אותו פתק לא כתוב כלל שם של חבילת דמי שימוש, אלא כתובים תנאים לגבי החזר הקנס של סלקום (תנאים אלה דומים, לגבי החזר של קנס של כל אחת מחברות התקשורת, אשר הלקוח נייד קו ממנה אל מירס) - טען התובע כי הנציג אמנם לא רשם את שם החבילה: VIP על גבי הדף, אולם כאשר התובע פנה בטרונייה אל מרכז שירות של מירס, נאמר לו שם כי התנאים אשר הנציג רשם בדף מתאימים לחבילת VIP.

דברים אלה של התובע מופרכים על פניהם: בדף בכתב יד, שצורף לתביעה, אין רשומים כלל תנאים של חבילת דמי שימוש, ולא רשום שם של חבילה כזאת, אלא רשומים רק תנאי החזר של קנס של חברת סלולאר, אשר על פי הסברו של נציג מירס הם משותפים, לגבי החזר קנס של חברות תקשורת שונות, לאחר ניוד, על ידי הלקוח, של קו מהן אל מירס. נציג מירס הבהיר כי תנאים אלה הועמדו לרשות התובע גם במסגרת חבילת דמי השימוש NSOHO שאותה רכש.

שם החבילה: NSOHO מודפס באותיות קידוש לבנה על גבי כל אחד משני העמודים שמהווים את ההזמנה של חבילת דמי השימוש, אשר התובע חתם עליה ואשר צורפה לכתב ההגנה. על כן אין לקבל את טענת התובע, כאילו הנתבעת הוליכה אותו שולל, או כאילו לא ידע על הזמנה של איזו חבילת דמי שימוש הוא חותם.

התובע אף לא ידע להשיב: מה השוני בין התנאים של חבילת VIP לבין התנאים של חבילת NSOHO , וממילא לא הוכיח כי האחרונה יקרה פי שתיים מהראשונה.

על פי האמור, אני דוחה את טענותיו של התובע לגבי השוני בין חבילת דמי השימוש שהובטחה לו לבין זו שסופקה.

4.טענה נוספת של התובע נסבה על הפרת הבטחתה של מירס להחזיר לו את סכום הקנס שבו חןייב על ידי חב' סלקום, לאחר שנייד שני קווים שלו מסלקום אל מירס.

התובע טוען כי חוייב בקנס בסכום של 4,300 ₪, וכי נציג מירס שעשה עמו את העסקה הבטיח שמלוא סכום הקנס יוחזר לו, בתשלום אחד, ולא לשיעורין.

נציג מירס בדיון אישר כי מירס מציעה למצטרפים אליה הסדר של החזר קנס מסוג זה, בשל ניוד אליה של קווים מחברות אחרות, אך תנאיו של הסדר זה הם כפי שפורטו בדף אשר לטענת התובע נרשם בידי נציג מירס שערך את העסקה, ואלה התנאים המיטביים האפשריים. על פי הרשום באותו דף, שהתובע עצמו מסתמך עליו, סכום ההחזר המרבי שמירס נותנת הוא 3,240 ₪ ולא מעבר לכך.

כמו כן, מירס אינה מחזירה את הסכום בתשלום אחד, אלא רק בתשלומים חודשיים בסך 135 ₪, שנפרסים על פני 12 חודשים (נציג מירס הסביר זאת בצורך לשמר את הלקוח החדש, לבל ינטוש את מירס, לאחר שקיבל בבת אחת החזר של מלוא סכום הקנס שבו חוייב על ידי החברה האחרת).

פרטים אלה בדיוק נרשמו בכתב יד על גבי הדף, שהתובע עצמו מסתמך עליו, ועל כן ניתן לראות בכך הודאת בעל דין, שעומדת כנגד טענתו של התובע, כאילו נציג מירס הבטיח לו תשלום מלוא הקנס, גם מעבר לתיקרה של 3,240 ₪, וכי הבטיח כי ההחזר ייעשה בתשלום אחד, ולא לשיעורין. גם טענות אלה של התובע דינן, איפוא, להידחות.

5.אין מחלוקת כי על מנת לזכות בהחזר הקנס של סלקום, על פי ההסדר של מירס, נדרש התובע להציג למירס קבלה שמוכיחה כי אמנם שילם לסלקום את הקנס שהוא מבקש את החזרו. מירס מתחילה לזכות את הלקוח, על פי הסדר הזיכוי לשיעורין כאמור לעיל, רק בחודש שלאחר המצאת הקבלה כאמור.

אין מחלוקת כי התובע ביטל, באופן חד צדדי, את ההתקשרות שלו עם מירס, כחמישה חודשים לאחר תחילתה (היינו, בפברואר 2009), ונייד את הקווים שלו בחזרה אל סלקום.

נציג מירס מסר כי רק ביום 25.12.08 המציא התובע למירס את הקבלה בדבר תשלום הקנס לסלקום. בהתאם לכך זוכה התובע בחודש ינואר 2009 בהחזר החודשי המקסימלי, בסך

135 ₪ לקו, אך בחודש פברואר 2009 הוא כבר עזב את מירס, באופן חד צדדי, ואז כמובן חדל הסדר ההחזר. התובע לא חלק על דברים אלה.